#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לשנות 1) ביהכ""נ לביהמ""ד של רבים 2) ביהכ""נ לביהמ""ד של יחיד 3) ביהמ""ד לביהכ""נ?"	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-4c96f351ea0a421fb287e63d5fcd6a498c35eb08.jpg"">"	סימן קנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי מכירה?	"דינה כהנ""ל, ודוקא בדליכא חשש פשיעותא כגון שהביהמ""ד מזומן לפניו (ביה""ל ד""ה מותר)"	סימן קנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לשנות ביהכ""נ של כרכים לביהמ""ד?"	"כתב הערוה""ש (סעי' א') דמותר דכאן הבנין עצמה נתעלה בקדושתו"	סימן קנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד מפקיעין קדושת ביהכ""נ כשנותנה במתנה לחבירו?"	"1) הרמב""ן (מגילה כ""ה) תי' דביהכ""נ הוי כתשמישי מצוה ולא קדושה, וכשרוצים ליתנה במתנה הוי כלאחר זמן המצוה<br>2) הר""ן תי' דכל הקדושה הוא מדרבנן והם אמרו והם אמרו<br>3) הרמב""ם (הל' תפילה פי""א הי""ז) תי' דנבנו על תנאי שכשירצו יהיה ביכולת למוכרם<br>(ב""י עמ' פ""ז, ערוה""ש סעי' ב' - ד')"	סימן קנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו סדר המעלות בקדושה?	"1) ס""ת<br>2) חומשים (על קלף בגלילה) [וזהו לפי המג""א (ס""ק ב'), אבל רע""א ס""ל דחומשים שוין לנביאים וכתובים, והמ""ב (ס""ק ו') פסק כהמג""א]<br> 3) נביאים וכתובים [לפי הר""ן בר""ה נביאים חמירי טפי, אבל במגילה חזר ביה (מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ו')]<br>4) מטפחות ס""ת<br>5) תיבה [ארון (מהר""י בן חביב) או בימה (רבינו יונה), ודוקא בלא הפסק מפה (ערוה""ש סעי' ה')] [וביהמ""ד שוין לתיבה (טורי אבן מגילה כ""ה ע""ב)]<br>6) ביהכ""נ<br> "	סימן קנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחומשים שלנו?	"אפי' כשכרוכים בכרך אחד גרוע מחומש אחד הכתובה על קלף בדיו (מ""ב ס""ק ו'), והם שוין לנביאים וכתובים הכרוכים (רמ""א יו""ד סי' רפ""ג סעי' א'), ומ""מ ספרים הכרוכים עדיפי ממטפחות ס""ת (ערוה""ש סעי' ו') {ויש לעיין מה הדין בדפוס שבזמנינו}"	סימן קנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נשאר מעות אחר שלקח דבר שקדושתו חמורה?	"אפ""ה יש עליהם קדושה ואינו יכול ליקח בהם דבר שקדושתו קלה"	סימן קנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בס""ת פסולה?"	"כתב הריב""ש דדינו כחומשים כיון שפסול לקרות בו אע""פ שאפשר לתקנו (מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ח') [אכן, לפי הרמב""ם דס""ל דיכול לקרות מס""ת פסולה יש לה קדושת ס""ת (אבני נזר יו""ד סי' שע""ז)]"	סימן קנג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר למכור 1) ס""ת 2) שאר דברים שבקדושה, ע""מ ליקח כיוצא בו? (לכתחילה/בדיעבד)<br>1) לכתחילה איבעיא דלא איפשיטא ונקטינן לחומרא (מג""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק י""א, שעה""צ ס""ק ו'), ובדיעבד מותר ליקח אחרת בדמיו (מ""ב ס""ק י') 2) מגמ' מגילה (כ""ז ע""א) מבואר דאסור לכתחילה, אבל בדיעבד אם מכרה, הר""ן ס""ל דאסור ליקח אחרת בדמיה והמהר""י אבוהב מתיר (גר""א ס""ק ט', מ""ב ס""ק י""א, ערוה""ש סעי' ז') [והב""ח ס""ל דהר""ן לא אסר אלא לכתחילה, אבל הגר""א הוכיח דהר""ן אסר אפי' בדיעבד. והמג""א (ס""ק ד') הביא שהרמב""ם התיר למכור ביהכ""נ לכתחילה ע""מ ליקח בדמיה אחרת (וכתב הערוה""ש (סעי' ח') דמנהג העולם סומכים על רמב""ם זו), אבל תירצו האחרונים דהרמב''ם מיירי כשחזו ביה תיוהא (שעה""צ ס""ק ה')], והביה""ל (ד""ה ויש) הביא מפמ""ג להקל אבל המאירי מחמיר [ואם מכרו ביהכ""נ וליכא אחרת, בודאי עדיף ליקח ביהכ""נ אחרת ולא יעלה בקדושה (ביה""ל ד""ה יש)]"		סימן קנג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש בה תיוהא?	"בודאי מותר למכור וליקח כיוצא בה (שעה""צ ס""ק ג', מ""ב ס""ק י""א)"	סימן קנג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הלימודי זכות על אלו שמוכרים ספריהם לכתחילה ע""מ ליקח ספרים אחרים?"	"1) הט""ז (ס""ק א') כתב דאדעתא דהכי לקחו הספר מעיקרא, ואפי' אם לא התנו בפירוש {ולכאורה בזמנינו לא שייך האי סברא}<br>2) הא""ר כתב דסומכים על המקילין דיחיד יכול למכור ס""ת שלו ולהפקיע הקדושה מהמעות (מ""ב ס""ק י""א)<br>3) הערוה""ש (סעי' ח') מלמד זכות ע""פ הרמב""ם דמשמע דמותר למכור כל דבר [חוץ מס""ת] לכתחילה ע""מ ליקח כיוצא בו [אכן, השעה""צ (ס""ק ה') הביא האחרונים שדוחים רמב""ם זו ואוקמיה כגון שיש בה תיוהא]"	סימן קנג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר למכור ס""ת לקנות ס""ת שמהודר יותר?"	"הפתח""ת (יו""ד סי' ע""ר ס""ק ו') הביא תשובת חת""ס דאוסר משום דאין הקדושה מעולה בעצמה, אבל תשובת אבן השהם מתיר"	סימן קנג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם גבו מעות ורוצים לשנותה?	"אם עשו הדבר מותר לשנות מה שנשאר אפי' לקדושה קלה [ואפי' לדבר שאין בה קדושה כלל ובלבד שהוא צרכי ציבור (מ""ב ס""ק י""ד, שעה""צ ס""ק י'), ודלא כהט""ז דס""ל דוקא לקדושה קלה (ערוה""ש סעי' י""ג)], אבל אם לא עשו הדבר צריך לשנות לקדושה חמורה בדוקא [אכן, לפי המאירי והתשב""ץ מותר בכל אופן לשנות לקדושה קלה דקיי""ל הזמנה לאו מילתא היא, וצ""ע לדינא (ביה""ל ד""ה אין)]"	סימן קנג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התנו בשעת הגבייה?	"השו""ע פסק כהגהות אשר''י בשם האו""ז דאם לקחו בכל המעות וחזר ומכרו ואח""כ לקחו במקצת מעות דבר של קדושה חמורה מהני התנאי להתיר מה שנשאר, אבל המ""ב (ס""ק ט""ו) הביא הא""ר והגר""א שחולקים עליו [דא""כ הו""ל להגמ' במגילה לתרץ דצריך התנאי לציור זה, ותי' הערוה""ש (סעי' י""ב) דהברייתא קאי על ""וכן במותריהם"" דמתני' ומתני' אינו מיירי בכה""ג]"	סימן קנג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ללוות המעות?	"הט""ז (ס""ק ב') מקיל, והמג""א (ס""ק ה') מחמיר (מ""ב ס""ק י""ג),עי' להלן "	סימן קנג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בז' טובי העיר במעמד אנשי העיר?	"פשוט דיש להם רשות לשנות מעות (מג""א ס""ק ה', מ""ב ס""ק י""ג)"	סימן קנג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה אסור לשנות המעות לקדושה קלה, הרי קיי""ל הזמנה לאו מילתא היא? (קושיית הכס""מ בשם הרמ""ך)<br>1) באמת המאירי והתשב""ץ ס""ל דמש""ה מותר לשנות המעות אפי' אם לא עשו בהם הדבר שגבו אותם בשבילם (ביה""ל ד""ה אין)<br>2) הב""י (עמ' פ""ו) תי' דאמרינן הזמנה לאו מילתא דוקא אם הם נתנו המעות והאבנים מעצמם ולא הגיעו ליד גבאי אבל מאחר שהגיעו ליד גבאי אסור, אבל נוטה להקל לגבי הלואה [ואע""פ שהב""י כתב דתירוץ זה דוחק, הב""ח כתב שהוא תורת אמת], וזהו נמי כוונת הש""ך (סי' רנ""ט ס""ק ד') דכתב דבגביית המעות חשיב מעשה ממש ולא הזמנה, היינו כשהגיע ליד הגבאי [והקשה עליו המג""א (ס""ק ה') הלא בנין ביהכ""נ נמי חשיב מעשה ואפ""ה לא נתקדשו עד שמתפללין בה, ותי' הא""ר דשאני התם דדעתם הוי שכל זמן שלא מתפללין בה לא חלה הקדושה (ערוה""ש סעי' י""א)]<br>3) הט""ז (ס""ק ב') תי' דמדין נדרי מצוה אסור לשנות אלא לקדושה חמורה ולא לקלה (לבושי שרד ס""ק י""ג) [דזה היה דעתו מעיקרא, ובזה הוסר קושיית הערוה""ש (סעי' י') על הפמ""ג (מש""ז ס""ק ב') ממשנה במנחות (ק""ז ע""ב) דאם נדר להביא קטן והביא גדול במין אחר לכו""ע לא יצא דשאני הכא דדעתו גם על הקדושה חמורה (מאיר עוז)], ולפי""ז יהא מותר בהלואה [והקשה עליו הצדקה ומשפט (פ""ט הע' נ""ח) הרי קיי""ל שכל הנודר על דעת הציבור נודר ואפי' אם רוצים לשנותה לקדושה קלה אמרינן דאדעתא דהכי נדר מעיקרא ויהא מותר מצד נדרו], והט""ז (ס""ק ג') עצמו הניח דברי הרמ""א בצ""ע במה שחילקו בין הגיע ליד גבאי ולא הגיע.<br>4) המג""א (ס""ק ה') תי' דיש בזיון ואכחושי מצוה אם משנין לקדושה קלה ודוקא אם הגיע ליד הגבאי [וביאר הצדקה ומשפט (פ""ט הע' נ""ח) שהוא בזיון המצוה, וכשלא בא ליד גבאי לא מקרי אפי' תשמישי מצוה], ולפי""ז מעות אלו אסורים בהלואה שדעת בני העיר שיעשו מצוה דוקא במעות אלו (לבושי שרד ס""ק ט""ז) וביאר המחה""ש יותר דכיון דרוצים שיעשו מצוה דוקא במעות אלו עדיין קיים הקדושה על המעות ויש בה בזיון ואכחושי מצוה, אבל קודם שהגיעו ליד גבאי מותרים בהלואה אבל אינו יכול לחזור בו משום נדרם (מג""א ס""ק ח', מ""ב ס""ק כ""א וס""ק כ""ב) {והמ""ב הולך בעיקר על דרך המג""א}"		סימן קנג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חברה ביטוח שילם בעבור גניבה של כלי קודש?	"המנח""י (ח""ב סי' ע""ו) ס""ל דנתפס קדושה על המעות, והמהרש""ם ס""ל דאינו נתפס (צדקה ומשפט פ""ט הע' ע""ה), וע""ע בצדו""מ פי""ב הע' ג' דרצה לחלק בין הציור דהמנח""י לציור דהמהרש""ם [דתלוי אם הקהילה או ההדיוט שלמו להביטוח]"	סימן קנג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לאיזה דברים מותר למכור ס""ת?"	"1) ללמוד תורה ולהספקת התלמידים [ודבר זה תוכחת מגולה לאותן אנשים המתרשלים להחזיק תורה בעריהן (מ""ב ס""ק כ""ג)]<br>2) להשיא יתומים [ויתומות, דהטעם משום שבת דנשים מחויבות בה ולא משום פר""ו דנשים פטורות בה (מג""א ס""ק ט', מ""ב ס""ק כ""ד, ודלא כחלקת מחוקק באה""ע סי' א'), והערוה""ש (סעי' ט""ו) הוסיף דמצינו בכתובות (ס""ז ע""א) דיתומה קודמת ליתום בנישואין, וע""ע בחת""ס דהקשה מתוס' בגיטין (מ""א) וב""ב (י""ג) דמבואר דאין מוכרין אלא בעבור איש שמצווה בפר""ו ושבת, והא דאמרינן דיתומה קודמת ליתום היינו רק בקדימה ולא בדחייה], וה""ה בת עני וסומא (אשל אברהם בגליון)<br>3) פדיון שבוים (מג""א שם, מ""ב שם)"	סימן קנג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר?	"לא, כיון דנחשב כקדושה חמורה (ביה""ל ד""ה מוכרין, שעה""צ ס""ק ט""ז)"	סימן קנג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אפשר להשיג מעות אחרים?	"אז לא ימכור שום דבר שבקדושה אפי' לפדיון שבוים, ואפי' ע""י ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר (מ""ב ס""ק כ""ד, שעה""צ ס""ק ט""ו), ואם אפשר להשיג מעות ע""י מתנה לא אמרינן על זה שונא מתנות יחיה (חיים שאל סי' ע""ד אות מ""ב, מאיר עוז)"	סימן קנג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בדליכא אלא ביהכ""נ אחת?"	"אע""פ הב""י הביא הרמב""ם דס""ל דאסור למוכרה (ומובא במג""א סס""ק ד'), מ""מ פסק המג""א בעצמו דמותר למכור אפי' בדליכא אלא ביהכ""נ אחת [והא דאמרינן בב""ב (ג' ע""ב) דירתיה דאינשי לא מזבני היינו דאין דרך לעשות כן אבל מדינא מותר] (לבושי שרד ס""ק י', שעה""צ ס""ק י""ז, מ""ב ס""ק כ""ד)"	סימן קנג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי בניית מקוה לנשים?	"הוא בכלל צרכי נישואין ומותר למכור אפי' ס""ת (אג""מ או""ח ח""א סי' נ""א אות ד', חו""מ ח""א סי' מ""ב)"	סימן קנג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו בכלל הספקת ת""ח ללמוד?"	"כתב החכמ""א (כלל קמ""ה סעי' ז') דאפי' להספיק נערים ללמוד, וכן כל צרכי ביהמ""ד, ומותר אפי' להלביש נערים במעות זה [היכא דליכא מי שצריך לאכול, וגם לא ילביש המלמדים] (פתח""ת יו""ד סי' רנ""ט ס""ק ה'). והספקת ת""ח עדיף מכתיבת ס""ת (חיי""א כלל ל""א סעי' נ') ועדיף מעלייה לא""י (בית שלמה יו""ד ח""ב סי' צ""ד), ומותר אפי' ביותר מחומש (אהבת חסד פ""כ סעי' ד'), ועדיף להספיק ת""ח מלהניח מעות לבניו בירושה (קהלת רבה ב, יז) (מאיר עוז)"	סימן קנג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ביהכ""נ של כפרים, 1) מתי נמכר אבל המעות עדיין בקדושתן 2) מתי פקע הקדושה מהמעות?"	"1) נמכר ע""י [רוב (מ""ב בהקדמה לסעי' ז')] בני העיר או ע""י הז' טובי העיר [אמנם, אם לא נתמנו טובים בעיר אז מהני המכירה מבני העיר אפי' להוריד המעות מקדושתן (ביה""ל ד""ה והיינו)] 2) יכול להוריד המעות מקדשותן רק אם נמכר ע""י הז' טובי העיר ודוקא במעמד אנשי העיר [דהיינו בפירסום (רמ""א)], ואפי' אם לא התנו בשעת המכירה שהמעות יצאו לחולין (ריטב""א, ביה""ל ד""ה אבל) [ואם מיחו מקצת בני העיר לא יצאו המעות לחולין (ערוה""ש סעי' י""ח, מ""ב ס""ק פ""ג) {ואין זה סתירה למש""כ המ""ב דצריך רוב בני העיר למוכרה דהיינו כשמיעוט העיר שותקים}]"	סימן קנג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך מהני הזט""ה במא""ה להפקיע המעות מקדושתן?"	"תי' הערוה""ש (סעי' י""ח) בדעת הרמב""ם דלכתחילה היתה דעת הבני העיר כן דאם המכר יהיה בזט""ה במא""ה יצאו לגמרי לחולין והוי כהקדש על תנאי (עי' להלן סי' קנ""ד סעי' ג')"	סימן קנג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי הם הז' טובי העיר?	"אנשים שהעמידו הבני העיר מסתמא לפקח על עסקי הציבור, וזהו דוקא בשבעה (תשובת הרשב""א ח""א סי' תרי""ז, מ""ב ס""ק כ""ט), וכל ביהכ""נ שבעיר בוחרים יחידים והם הבני העיר והם בוחרים הז' טובי העיר (חזו""א ב""ב סי' ד' סוף אות ט""ו)"	סימן קנג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש מחלוקת בין הז' טובי העיר?	"מדינא אין עושים כלום עד שיסכימו כולם, אבל נוהגין לילך בתר רוב דאל""ה לא יגמור שום דבר (ביה""ל ד""ה וה""ה)"	סימן קנג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חסר אחד מז' טובי העיר?	"אינם יכולים למכור (ביה""ל ד""ה ה""ה) [ואפי' באופן דלא יהיה נפק""מ במה שהוא אומר, מ""מ י""ל דהיה מגיד להם סברא שכולם יסכימו לו (סמ""ע חו""מ סי' י""ח ס""ק ד') {וכ''כ הבאר שבע בסוטה מ""ה ע""א (הר""י באק)}]"	סימן קנג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כמה צריכים לפקח על עסקי ביהכ""נ?"	"הב""י הביא מהירושלמי דבעי שלשה (ביה""ל ד""ה וה""ה), {וזהו בסתמא אבל יכולים לקבל על עצמן אפי' יחיד למכור הביהכ""נ, עי' לקמן}, וגבאי של ביהכ""נ בזה""ז נחשב כז' טובי העיר (מנח""י ח""ו סי' ט""ז)"	סימן קנג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קבלו בני העיר את יחיד למכור הביהכ''נ?	"אם קבלו עליהם סתם למכור הביהכ""נ אז יכול למוכרה אבל המעות עדיין בקדושתן קיימי, אבל אם קבלו עליהם בפירוש דיכול לעשות מה שירצה בהמעות אז אפי' המעות יורדן מקדושתן (מ""ב ס""ק ל""א) [וכ""ת הרי הם עצמם אינם יכולים להוריד המעות מקדושתן, י""ל דהכא מיירי כשגם הז' טובי העיר קבלו עליהם אותו יחיד (פמ""ג מש""ז ס""ק ז', ביה""ל ד""ה ואם)]"	סימן קנג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש עוברים ושבים בתוך הכפר?	"אפ""ה דינו ככפר כיון דאינם קבועים בעיר, אבל אי שכיחי רבים קבועים שם אז דינו ככרך (מג""א ס""ק י""ז, מ""ב ס""ק כ""ה), וקבועים נחשב כשיושבים שם כמו חצי שנה (שו""ת פנ""י סי' ז', שע""ת ס""ק י""ד)"	סימן קנג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם אנשים מעלמא ג""כ נתנו מעות?"	"כיון שאינם רגילים שם אמרינן דמסתמא אדעתא דבני הכפר נתנוהו המעות (רמ""א, מג""א ס""ק י', מ""ב ס""ק כ""ו)"	סימן קנג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ביהכ""נ שנפל, האם יש כח לזט""ה במא""ה להפקיע הקדושה בלא מכירה?"	"לפי הרמב""ן דס""ל דקדושת ביהכ""נ הוי כתשמישי מצוה ולאחר שנפלו הוי כאילו נעשה מצותה יכולים להפקיע קדושתן, אבל לפי הר""ן דרק ע""י מכירה דנתקדשו המעות מדבריהם בקדושה קלושה ולפיכך יכולים להפקיע הקדושה היינו דוקא ע""י חילול ולא בנפילה גרידא, וצ""ע למעשה (ביה""ל ד""ה רשאים)"	סימן קנג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה נשתנה הדין בביהכ""נ של כרכים?"	"1) מרדכי הישן וראבי""ה - כיון שאנשים מכל העולם משתתפים בהביהכ""נ יש להם בעלות בה<br>2) הרא""ש והרמב""ם - כיון שאנשים באים מעלמא כי אקדשו בני העיר אדעתא דכל העולם הקדישו [וקיי""ל כראשונים אלו (שו""ע, מ""ב ס""ק ל""ג)]<br>3) תוס' מגילה (כ""ו ע""א) - יש בה קדושה חמורה כיון דאקדישו על דעת הרבים [כך מבואר מפמ""ג (מש""ז ס""ק ו') דהוא טעם שלישי, אכן מב""י (עמ' פ""ד) מבואר דהוא שוה לטעם הרא""ש והרמב""ם]"	סימן קנג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כל המעות באים מבני הכרך?	"לפי המרדכי והראבי""ה דינו ככפר, אבל כיון דקיי""ל כהרא""ש והרמב""ם אפ""ה דינה ככרך ואינו יכול למוכרה. אכן, אם ברור שבנוהו רק על דעת בני הכרך ולא לכל העולם [כגון שהתנו כך בשעת הבנין או היתה כפר בשעת הבנין] אז דינו ככפר (מ""ב ס""ק ל""ג), וממילא בזמן הזה רוב בתי כנסיות דינם כשל כפרים (ערוה""ש סעי' כ""ד), אכן הרבה חוששין לביהכ""נ של כרכים בזה""ז (מ""ב דרשו), ועי' אג""מ או""ח ח""ו סי' י""ד אות י' וצדו''מ פי''ד הע' ל''ג. ועי' במג""א לקמן (ס""ק ל''ז) דהביא תשובת מהר""ם לובלין דאמרינן דהכל נעשה ברשות ועצת מנהיגי מדינה, ועוד ניחא להו לכל העולם למוכרה דאין תקנה שוב לבנות שם ביהכ""נ מפני הכומרים וגם יש חשש שמא יבנו שם בית ע""ז, ומ""מ לרווחא דמילתא ישאר מקום ארון קודש פנוי, ע""ש [ודבר זה יש להבין לפי העת והזמן (ערוה""ש סעי' ל""ט)]."	סימן קנג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם איכא כח לז' טובי העיר במעמד אנשי העיר בביהכ""נ של כרכים?"	"לא, כיון שיש זכות לכל העולם אינם משועבדים להז' טובי העיר, ואפי' אם ירצו להעלות המעות בקדושה אח""כ כגון לקנות בה ס""ת (מ""ב ס""ק ל""ג) {וצ""ב דמאי שנא ממ""ב לעיל (סי' קנ""ב ס""ק ז') דאמרינן דמסתמא ניחא להו לבנות ביהכ""נ אחרת, וצ""ל דרק ניחא להו בביהכ""נ אחרת ולא בס""ת אע""פ שהוא קדושה חמורה}"	סימן קנג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הביהכ""נ ישאר ביהכ""נ אפי' אחר המכירה?"	"אז מותר למוכרה לציבור אחרת דמאי נפק""מ להני דאתי מעלמא (ט""ז ס""ק ו', מ""ב ס""ק ל""ד) [והט""ז ס""ל דמותר למוכרה אפי' ליחיד, אבל לא קיי""ל כוותיה לענין זה (שעה""צ ס""ק ל""ג), והצדקה ומשפט (פי""ד הע' כ""ג) ביאר כוונת הט""ז דמיירי שעדיין יתפללו שם מנין אלא שהבעלות הוא של יחיד]"	סימן קנג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בביהכ""נ בתוך הכרך שנבנה למעט העם?"	"אם המעות באים רק מהם דינה ככפר, ואם סייעו אנשי העיר אז צריך גם דעתן (מג""א ס""ק י""ז, מ""ב ס""ק כ""ה) [ומהני דעתן, ולא אמרינן דנתנוהו על דעת כל העולם (שעה""צ ס""ק כ""ג)] [וכ""ת מאי שנא משל כפר דאמרינן דאפי' אם בנו משל אחרים אדעתא דבני הכפר נתנו, די""ל דשאני התם דבדרך כלל אינם באים שמה להתפלל משא""כ בני העיר אע""פ שאין זה ביהכ""נ שלהם מ""מ הם בתוך הכרך ואמרינן דרוצים להיות ג''כ בעלים בביהכ""נ זו (שעה""צ ס""ק כ""ג)]"	סימן קנג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בביהכ""נ של כרכים אם נתנו על דעת 1) יחיד סתם 2) יחיד כרב אשי?"	"1) מהני כז' טובי העיר [ודוקא אם התנו בפירוש דיש לו כח לעשות מה שירצה, והט""ז מקיל אפי' בסתם (ביה""ל ד""ה אא""כ), והערוה""ש (סעי' י""ט) פסק כהט""ז דאל""ה מאי קמ""ל פשיטא דיכול להתנות כל מה ירצה], ואם מכרו במעמד אנשי העיר יכול לעשות בהמעות מה שירצה, אבל אם רוצה למוכרו שלא במעמד אנשי העיר לפי המג""א (ס""ק י""ג) לא מהני כלל אבל לפי הגר""א מהני כז' טובי העיר אלא שלא יכול להוריד המעות מקדושתן (מ""ב ס""ק ל""ו, ביה""ל ד""ה בהסכמת), אמנם, אם התנו בפירוש שהיחיד יכול למכור ויעשה כרצונו אפי' בלא הסכמתם לא צריך במעמד אנשי העיר (מ""ב ס""ק ל""ו). וכל זה דוקא אם כל המעות באו מהכרך ולא מאחרים (מג""א ס""ק י""ב, מ""ב ס""ק ל""ה) [ואם אמרו בפירוש בעת קיבוץ הנדבות שהכל תלוי ביחיד מהני (ערוה""ש סעי' כ')] 2) כתב המג""א (ס""ק י""ב) דאז מהני אפי' באו מעות מחוץ לכרך, אבל חילוק זה אינו מובא במ""ב {ומסתמא משום דבזמן הזה ליכא אדם גדול כרב אשי דהיה תורה וגדולה במקום אחד (סנהדרין ל""ו ע""א) וכדמשמע מהב""י}"	סימן קנג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בביהכ""נ של כרכים שאין מתפללין בה?"	"כתב המג""א (ס""ק י""ב) בשם המבי""ט דיכולין למוכרה (מ""ב ס""ק ל""ג) [וע""ע בחת""ס דהשיג עליו (ועי' בפסק""ת אות ט""ו)], והיינו בדליכא מנין שמתפללין שם (אג""מ או""ח ח""א סי' נ', ח""ג סי' כ""ז-כח), ומ""מ כתב ריש""א (קבוץ תשובות ח""ג סי' כ""ד) דצריך להשתמש בהמעות למצוה אחרת דלא ניחא להו לעלמא שיצאו לחולין [אבל אם בנו ביהכ""נ אחרת אז לא אכפת להו אם העצים ואבנים יצאו לחולין לפי המשאת בנימין (מ""ב ס""ק מ""א)] (מ""ב דרשו)"	סימן קנג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכרך שיש בה מנהיגים שמכין במקל ורצועה?	"יש להם כח כזט""ה במא""ה והמעות יוצאים לחולין, ובלבד שלא נתערב בה מעות מעלמא (ביה""ל ד""ה אבל)"	סימן קנג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכולים למכור בית החיים?	"כן (מג""א ס""ק י""ב, ביה""ל ד""ה שבאין)"	סימן קנג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין 1) בתיבות ומטפחות 2) חצרות ומקואות, השייכים לביהכ""נ של כרכים?"	"1) דינם ביהכ""נ ואינם יכולים למוכרם (שו""ע), ולפי הספר קובץ על הרמב""ם יכולים למוכרם דדוקא על ביהכ""נ גופה מקפידין הרבים שלא למוכרה (מ""ב ס""ק ל""ח) 2) ה""נ אינם יכולים למוכרים או לסוגרן למנוע מהן אורחים, אבל לא חמירי קדושתן יותר מביהכ""נ (מג""א ס""ק י""ב, מ""ב ס""ק ל""ז)"	סימן קנג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בדברים שבקדושה שבביהכ""נ של כפרים?"	"אם נמכרו ע""י זט""ה במא""ה המעות יצאו לחולין, ומ""מ הם גופא בקדושתייהו קיימי ולא דמי לביהכ""נ ותשמישי מצוה שיוצאין לחולין לגמרי (מג""א ס""ק י""ד, מ""ב ס""ק ל""ז), ואם נמכרו שלא במא""ה המכירה חל אבל המעות לא יצאו לחולין (מ""ב ס""ק ל""ח, שעה""צ ס""ק ל""ט)"	סימן קנג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין ביחיד שבנה ביהכ""נ?"	"אם מסרוה לציבור אין לו כח בה כלל (מ""ב ס""ק ל""ט), אבל אם שייר לעצמו שום כח [כגון לחזק או להוסיף עליו (דרכ""מ)] נמכר על פיו ויורשיו וגם על פי הקהל (רמ""א) {וחידוש הוא דגם צריך דעת הציבור}, והביה""ל (ד""ה בהסכמת) מסתפק מה הדין בכרכים אי אמרינן דנתנוה אדעתא דכל העולם ואינם יכולים למוכרה כלל ומצדד לומר דלא אמרינן הכי אבל מסיים וצ""ע, ואם נותן רשות לציבור ליכנס לביתו להתפלל כתב הנוב""י (תניינא או""ח סי' י""ז, ומובא בשע""ת ס""ק י""ז) דכיון דיכול למחות כל זמן שירצה אין בה קדושת ביהכ""נ כלל, אבל אם ניכר שייחד המקום לביהכ""נ אז דינו כביהכ""נ הנמסר לציבור (מ""ב דרשו)."	סימן קנג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באופן שיכול למכור ביהכ""נ, למה אינו אסור משום סתירת ביהכ""נ?"	"כתב הרמ""א דאה""נ בכל מכירת ביהכ""נ יש איסור משום הסתירה וצריך להיות שם ביהכ""נ אחרת [לפי המג""א (ס""ק ט""ז) צריך לבנות אחרת עכשיו, ולפי הט""ז סגי אם יש ביהכ""נ בעיר מרווח (מ""ב ס""ק מ""א), וקיי""ל כהט""ז (ביה""ל ריש סי' קנ""ב, ערוה""ש כאן סעי' כ""ב)] {ועי' לקמן בסעי' י""א דכתב רע""א שם דזהו דוקא לפי הרמב""ן דס""ל דיכול להפקיע הקדושה בכדי אבל לפי הר""ן י""ל דסתירה שאני דליכא על מה לחלל הקדושה משא""כ במכירה}, וצריך לדקדק למוכרה דוקא בזט""ה במא""ה כדי שיצאו המעות לחולין ואז מותר לכתחילה ליקח במעות אלו ביהכ""נ אחרת אבל בלא""ה אינו לכתחילה ליקח בהמעות כיוצא בה כדאמרינן לעיל בסעי' ד' (מ""ב ס""ק מ""ג, שעה""צ ס""ק מ""ד), ואם אינו רוצה ליקח אחרת בודאי אסור למכור או לסתור ביהכ""נ אפי' אם האחרת מרווח (צדקה ומשפט פי""ד הע' ו')."	סימן קנג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר למכור ביהכ""נ בעבור ס""ת בדליכא ביהכ""נ אחרת?"	"כתב המג""א (ס""ק י""ז) דמותר, ודוקא בדליכא חשש פשיעותא כגון שהס""ת מזומן (ביה""ל ד""ה אסור), והוסיף הביה""ל לקמן (סעי' י""ג ד""ה לא) דזהו דוקא אם הוא דבר נחוץ מאד אבל בלא""ה אמרינן דכופין זה את זה לבנות ביהכ""נ ואיך אמרינן שמותר למוכרה."	סימן קנג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בעצים ואבנים מביהכ""נ הישנה בשל כרכים?"	"המג""א (ס""ק ט""ז) מחמיר שלא למוכרם דחיישינן לאחד שבסוף העולם דלא ניחא ליה שתפקע קדושתו, והמשאת בנימין מקיל כשמוכרן ע""י הזט""ה במא""ה. המ""ב (ס""ק מ""א) מקיל, והערוה""ש (סעי' כ""ג) מחמיר. {אכן, השעה""צ לקמן (ס""ק ס""א) הביא הדגול מרבבה דמקיל דוקא כשאינו יכול לבנות ביהכ""נ עוד בעצים ואבנים אלו}"	סימן קנג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם 1) ביהכ""נ דבמושב זקנים 2) ביהמ""ד שלומדים שם אנשים הרבה, דינה כשל כפרים או של כרכים?"	"1) כשל כרכים, שיש תורמים ממקומות רבים (שבט הלוי ח""א סי' כ""ח ע""פ הביה""ל ד""ה יחיד) 2) כתב הכה""ח (ס""ק נ""א) דתלוי אם יש מקום לאנשים אחרים מחוץ לעיר{ולכאורה לפי הביה""ל דתלוי בהתורמים, ה""נ לעולם נחשב כשל כרכים (עי' צדו""מ פי""ד הע' כ""ח). אכן, אם התנו בשעת הבנין דהכל תלוי בדעת המושב זקנים ובני העיר, פשוט דאינו כשל כרכים}"	סימן קנג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם שייך לפדות קדושת ביהכ""נ?"	"החת""ס כתב דאפשר לזט""ה במא""ה לפדותן על מעות [ולפי האבני נזר (או""ח סי' ל""ד) צריך בשוויו, והרבה חולקים עליו אבל כדאי לפדות על סכום חשוב (מנחת שלמה ח""ב סי' ד' אות י""ט)], אבל ההר צבי (או""ח ח""א סי' ע""ז) הביא מרמב""ן דליכא פדיון בקדושת ביהכ""נ (מ""ב דרשו) {וזהו הרמב""ן לשיטתו דס""ל דליכא קדושת ביהכ""נ אלא כתשמישי מצוה}"	סימן קנג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם אפשר למכור ביהכ""נ לאחד מהמתפללין?"	"יש מחמירים בזה כיון דעדיין לא יצא מרשותו (אמרי יושר, מהרש""ם, צדקה ומשפט פי""ד סעי' כ')"	סימן קנג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למכור דבר שבקדושה בלא הכרזה 1) בקרקע 2) במטלטלין?	"1) כל זמן שב""ד יכול ליתנה במתנה או לשנותה אפי' לקדושה חמורה לחוד [כגון זט""ה שלא במא""ה] לא בעי הכרזה [דלא איכפת לן אי מוזלי במקצת] משא""כ בדבר שאין להם רשות לשנות כלל [כגון המנדב בית להרויח העניים] צריך הכרזה [ודלא כהא""ר דס""ל דגם אם יכול לשנותה לקדושה חמורה בעי הכרזה] (רמ""א, מג""א ס""ק כ', ביה""ל ד""ה לשנותו) 2) במטלטלין לעולם לא בעי הכרזה (ט""ז ס""ק ח', מ""ב ס""ק מ""ז), שמא יגנבו (גמ' כתובות ק' ע""ב)"	סימן קנג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא אונאה במכירות אלו 1) בקרקע 2) במטלטלין?	"1) קיי""ל דאין אונאה בקרקעות [ולמ""ד יש אונאה בקרקע בפלגא ה""נ יש אונאה בפלגא (מחה""ש)], וזהו דוקא בדבר שמותר לשנותו דלא מצי למימר לתקוני שדרתיך ולא לעוותי משא""כ בדבר שאסור לשנותו יש בו אונאה (מ""ב ס""ק מ""ה - מ""ו) [ולפי הט""ז לעולם ליכא אונאה (ערוה""ש סעי' כ""ה)] 2) לעולם יש בו אונאה (מג""א ס""ק י""ט, מ""ב ס""ק מ""ה) [ודלא כהט""ז (ס""ק ח') דמשמע דאפי' במטלטלין ליכא אונאה כשמותר לשנותו (פמ""ג מש""ז ס""ק ח'), וביאר הערוה""ש (סעי' כ""ה) דס""ל דהוי כמו כלי בעה""ב דאין בהם אונאה]"	סימן קנג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין 1) בציבור שבנו ביהכ""נ ממעות חולין 2) בציבור שבנו ביהכ""נ ממעות שגבו 3) יחיד שבנה ביהכ""נ, אם עדיין לא התפללו בו?"	"1) קיי""ל הזמנה לאו מילתא היא ולית בה קדושה כלל [ולא שייך בהם איסור נדר (שעה""צ ס""ק מ""ו)] 2) ג""כ לית בה קדושה אבל אסורה לשנותו כמו המעות עצמן (מג""א ס""ק כ""א, מ""ב ס""ק מ""ט) [ועי' לעיל בסעי' ה' דלאחר שהגיעו המעות ליד הגבאי אסור לשנותו לפי הב""י משום דזה עדיף מהזמנה ולפי המג""א משום אכחושי מצוה ולפי הט""ז משום איסור נדר] 3) אין בו קדושה אבל אסור לחזור בו משום איסור נדר (מג""א ס""ק כ""א), ואפי' אם בנה סתם הוי בכלל נדר (שעה""צ ס""ק מ""ז)"	סימן קנג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין ביחיד שעשה מטפחת לס""ת?"	"אם הוא ס""ת של ציבור הוי כאילו נדר ליתנה להציבור, ואם הוא של יחיד אם אמר בפירוש שהוא מנדב זה לקדושת ס""ת הוי נמי נדרי מצוה, אבל אם לא אמר כלום ליכא נדר כלל דלא אמרינן מסתמא דעתו לנדב זה לס""ת [משא""כ כשמנדב ביתו סתם לביהכ""נ מסתמא נותנו לצורך הציבור] (כן משמע משעה""צ ס""ק מ""ח) {וצ""ב דסוף כל סוף יש לו מחשבה לנדב זה לס""ת, וא""כ הוא מחשבה לנדרי מצוה, ומשמע דאינו חושש למ""ד דנדרי מצוה חל אפי' במחשבה, אבל צ""ע לפי מש""כ ביו""ד סי' רנ""ח סעי' י""ב ע""פ החת""ס דכל דבר שהוא בכלל נדרי מצוה בפה ה""ה בכלל נדרי מצוה במחשבה}"	סימן קנג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לכתחילה לנדב ביתו של הדיוט להיות ביהכ""נ?"	"כן, דדוקא בתשמישי קדושה אמרינן לעיל (סי' קמ""ז סעי' א') דלא יהיה משל הדיוט אבל בתשמישי מצוה כביהכ""נ ליכא הקפדה (מ""ב ס""ק מ""ח)"	סימן קנג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הזמינו הביהכ""נ 1) לעולם 2) לשעת הרגל כל שנה ושנה 3) רק לרגל זו, והתפללו בה פעם אחת?"	"1) אפי' אם התפללו בה אורחים פעם אחת חלה בה קדושת ביהכ""נ 2) חלה קדושה לגמרי לאותה זמן (חות יאיר, שע""ת ס""ק י""ז, מ""ב ס""ק נ""ב) 3) לא חשיבא הזמנה כלל ומותר אפי' בזמן הרגל, אבל לא קלות ראש (מ""ב ס""ק נ""א, ביה""ל לעיל סי' קנ""א סעי' י""א) [וזהו המ""ב לשיטתו, ולאפוקי מדעת הב""ח (מובא בביה""ל שם) דס""ל דבשעת הרגל אסור]"	סימן קנג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הוסיפו חדר לביהכ""נ אבל חסר החלונות והדלתות?"	"כתב תשורת ש""י כיון שאינו ראוי להתפלל שם אע""פ שכבר התפללו בו אין בה קדושה, אמנם כתב הבית שלמה דבחדר שלם אלא שיש עצים ואבנים בזוית אחת גם באותה זוית נטפל בקדושה וכדאשכחן דכשהתחיל לכתוב על הקלף כולו נתפס בקדושה (צדקה ומשפט פי""ב הע' ס""ה)"	סימן קנג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בביהכ""נ שנחרב וחזר ובנאה?"	"נסתפק האמרי יושר אם יש בה קדושה מיד אפי' קודם שהתפללו בה כיון שיש קדושה על המקום (צדו""מ פי""ב הע' ס""ה)"	סימן קנג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כשמוכרים ביהכ""נ, לאיזה דברים מותרים להשתמש 1) בהמעות 2) בהבנין?"	"1) אם נמכרו בזט""ה במא""ה מותר אפי' למישתי ביה שיכרא [ואפי' להראב""ד (שעה""צ ס""ק נ""ו)], ואם לא נמכרו בזט""ה במא""ה דוקא לקדושה חמורה 2) אם נמכרו בזט""ה במא""ה לפי הרא""ש והרמב""ם והשו""ע מותר אפי' לד' דברים [והפמ""ג מסתפק אם זהו דוקא כשהתנו (מ""ב ס""ק נ""ו)], ולפי הראב""ד אינו מותר בד' דברים אלא אם נחרב תחילה [והביה""ל (ד""ה ואם) חושש לכתחילה להראב""ד דהרי קיי""ל בסי' כ""א דתשמישי מצוה אפי' לאחר שנעשה מצותן אסורים בתשמיש מגונה, ודוחק לומר דאדעתא דהכי אקדשיה דהזט""ה במא""ה יכולים להפקיע הקדושה כ""כ אפי' למיעבד בה תשמיש מגונה], ואם לא נמכרו בזט""ה במא""ה מותר לכל דבר חוץ מהד' דברים [ואפי' בחורבנה (מ""ב ס""ק נ""ה)]"	סימן קנג סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל הד' דברים?	"1) מרחץ<br>2) בורסקי<br>3) בית הטבילה<br>4) בית הכסא<br>5) זריעה [ודוקא אם צריך חרישה (שעה""צ ס""ק נ""ד)]<br>6) בית ע""ז (אג""מ או""ח ח""ב סי' מ""ה, מנח""י ח""א סי' ק""כ)<br>7) בית הכביסה [זהו פירוש א' ברש""י, אבל יש לעיין בבית הכביסה שבזמנינו (מאיר עוז)]"	סימן קנג סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסותרו לגמרי?	"כן, דאין זה בזיון (שבט הלוי ח""ח סי' ל""א, מ""ב דרשו)"	סימן קנג סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם היה ביהכ""נ רק לזמן?"	"אם היה שכור לאחרים ונעשה ביהכ""נ א""נ עשו שם ביהכ""נ רק לזמן מותר לעשות שם אפי' מהד' דברים (אג""מ או""ח ח""א סי' נ', שבט הלוי ח""ח סי' י""ז, מ""ב דרשו)"	סימן קנג סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למוכרה לנכרי?	"יש בזה מח' הפוסקים אם חיישינן שמא יעשה ממנה בית ע""ז (מ""ב דרשו)"	סימן קנג סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יעשו ממנו דירות עם בתי כסאות?	"ריש""א התיר דאין עיקרה לבית הכסא, ועוד אין דין בית הכסא על בתי כסאות שלנו (חשוקי חמד מגילה כ""ו, מ""ב דרשו) [וכעין זה כתב הא""א מבוטשאטש בחדר אחד שיש בה הרבה תשמישים דאזלינן בתר רוב התשמישים]"	סימן קנג סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות רפת בקר?	"הא""א מבוטשאטש מסתפק בדבר, אכן מפורש בנמק""י דמותר (עי' מאיר עוז עמ' תרס""ה)"	סימן קנג סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם צריכים מקוה לנשים?	"כתב אג""מ (או""ח ח""א סי' נ""א) דעדיף לעבור על מצוה קטנה כדי שלא יעברו על איסור גדולה, וכיון דא""א בענין אחר אין בזה בזיון לביהכ""נ."	סימן קנג סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין ביחיד שרוצה למכור ס""ת שלו?"	"הרא""ש והטור ס""ל דדינו כזט""ה במא""ה ויכול למוכרה ולהשתמש בהמעות לכל מה שירצה [אבל אין רואה סימן ברכה בדמים אלו (גמ' מגילה כ""ז ע""א ורש""י שם, מ""ב ס""ק ס')], אבל הרמב""ם ס""ל דאינו יכול למוכרה אלא לת""ת ולישא אשה, ונחלקו המג""א (ס""ק כ""ג) והלבוש בדעת הרמב""ם, שהמג""א פי' דאפי' להרמב""ם יחיד הוי כמו זט""ה במא""ה אלא דס""ל דאפי' זט""ה במא""ה אינם יכולים למכור ס""ת אלא לת""ת ולישא אשה, והלבוש פי' דהרמב""ם סבר דבודאי זט""ה במא""ה יכולים למכור ס""ת לכל מה שירצו אלא דס""ל דיחיד אינו כזט""ה במא""ה (מ""ב ס""ק ס""ב), וע""ע בערוה""ש (סעי' כ""ח) דרצה לפרש דליכא מח' בין הרא""ש והרמב""ם אלא הכל מודים דאם אין לו אלא ס""ת אחת אסור למוכרה משום חובה על כל איש משא""כ אם יש לו ס""ת אחרת אז מותר ליחיד למוכרה."	סימן קנג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתשמישי קדושה של יחיד?	"לפי הרא""ש בודאי מותר למוכרה, אבל לפי הרמב""ם תלוי במח' הנ""ל, דלפי המג""א יחיד הוי כזט""ה במא""ה וזה בודאי מהני בתשמישי קדושה [ולפי""ז צריך לדחוק מה שכתב השו""ע ביו""ד סי' רפ""ב סעי' י""ח דיש אומרים דאסור ליחיד למכור קאי דוקא אס""ת ולא אתשמישי קדושה (מג""א ס""ק כ""ג)], ולפי הלבוש מצי למימר כפשוטו דלפי הרמב""ם יחיד אינו יכול למוכרה, וזהו נמי פשטות השו""ע ביו""ד סי' רפ""ב דבסעי' י""ז הביא ההיתר דזט""ה במא""ה סתם ואח""כ בסעי' י""ח הביא ב' דעות לגבי יחיד, משמע דיש חילוק ביניהם, והגר""א (ס""'ק ל""ב) משמע דס""ל דלפי הרמב""ם אפי' בזט""ה במא""ה אין מוכרין תשמישי קדושה [וצ""ע מיו""ד סי' רפ""ב] (כן משמע מביה""ל ד""ה ויש)"	סימן קנג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין ביחיד 1) שהקדיש ס""ת לביהכ""נ 2) שנתנו לביהכ""נ לקרות בו אבל לא הקדישו לגמרי לביהכ""נ?"	"1) פשוט דאין לו כח בה ואינו יכול למוכרה לאחר 2) אפי' להרא""ש אסור למוכרה אלא לת""ת ולישא אשה, וזהו הציור דאיבעיא להו בגמ' ב""ב אי הוי מתנה לחבירו [ונקפ""מ דאז חבירו יכול למוכרה לת""ת או לישא אשה], ומ""מ נוהגין להקל למוכרה לשאר תשמישים נמי, וביאר המג""א (ס""ק כ""ב) דהוי כאילו התנו מעיקרא שלא תחול בה קדושת רבים עליו (מ""ב ס""ק ס""א, שעה""צ ס""ק נ""ז), והערוה""ש (סעי' כ""ט) פי' ע""פ דרכו דהכא מיירי כשיש לו ס""ת אחרת משא""כ הגמ' דב''ב מיירי בס""ת יחידאה ומש""ה אסור למוכרה, ע""ש."	סימן קנג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד מוכרים ס""ת בזמנינו הנשאל לביהכ""נ?"	"אע""פ שהמ""ב (ס""ק ס""א) הביא ההיתר דמג""א דהוי כאילו התנו, כתב המ""ב לקמן (ס""ק צ""ט) דיותר טוב להתנות בפירוש דהוא רק משאילה לביהכ""נ. והבאה""ט (ס""ק י""ט) הביא מגינת ורדים עוד סברא להקל דבזה""ז כל הספרים בחזקת פסולים [ובס""ת פסולה ליכא איסור מכירה], והוסיף השבט הלוי (ח""ו סי' ק""צ) דאפי' בזמנינו אין אנו בקיאין בחסרות ויתרות, אבל החכם צבי (ח""א סי' נ""ד) כתב דאינו יכול לסמוך על היתר זה."	סימן קנג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר למכור ס""ת לביהכ""נ של קנסרבטיבים?"	"כתב האג""מ (יו""ד ח""א סי' קע""ד) דמותר כיון שהם מכבדים את התורה, ומ""מ אם היה מתחילה בביהכ""נ של חרדים אינו יכול למוכרה משום דהוי כהורדה מקדושתה."	סימן קנג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם קיבלה הס""ת מתחילה על דעת למוכרה?"	"אם קיבלה ס""ת על דעת למוכרה א""נ קיבלה לפרעון חוב [ועי' ברע""א דמסתימת האחרונים משמע דמותר לגבות ס""ת לפרעון] פשוט דמותר למוכרה ולהשתמש בהמעות כמו שירצה (מ""ב ס""ק ס""ב), ובכה""ג אף רואה סימן ברכה מהמעות (שבט הלוי ח""י סי' ל""ז)."	סימן קנג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם ירש ס""ת?"	"כתב הפמ""ג (א""א ס""ק כ""ב) דתלוי במח' רא""ש והרמב""ם, אבל הוסיף הכה""ח (ס""ק צ') דזהו דוקא אם כוונתו בשעת הירושה היתה לקיימה ואח""כ רוצה למוכרה אבל אם דעתו מתחילה היתה למוכרה הוי כאילו קיבלה ע""מ למוכרה ומותר לכו""ע (מ""ב דרשו)"	סימן קנג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליחיד למכור שאר ספרים?	"כתב המג""א (ס""ק כ""ג) דמבואר ביו""ד (סי' ע""ר) דדינם כס""ת [והא דלא הביא השו""ע המח' בין הרא""ש והרמב""ם משום דמיירי כשנתן הספרים לקרות בהם הרבים]"	סימן קנג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שיש לו ספרים רבים בביתו האם מותר למוכרם?	"כתב האג""מ (יו""ד ח""א סי' קס""ג) דמותר, אכן כתב הפלא יועץ (ערך ספר) ע""פ הספר חסידים שלא ימכור ספרים אפי' כפולות אם לא ע""מ לקנות אחרים תחתיהם דיש מעשה באחד שמכר ספר זוהר מיותר וקראוהו בחלום ""בהמה"" ר""ת בערתי הקודש מן הבית (מאיר עוז עמ' תרכ""ד) [ועדיף למכור תורה שבע""פ מתורה שבכתב (עי' ספר חסידים סי' תתקכ""ח - ט)]"	סימן קנג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לאשה למכור ס""ת?"	"רע""א הביא תשובת ראנ""ח דמסתפק אם אשה אסורה למכור ס""ת כיון שאינה מצווה לכתוב ס""ת"	סימן קנג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר למכור ס""ת ללמוד תורה 1) להתפרנס בריוח 2) כדי לקנות גמרא ופוסקים?"	"1) כן (רש""י מגילה כ""ז ע""א, מ""ב ס""ק ס""ג) [דאילו אין לו מה יאכל מותר אפי' אם אינו לומד תורה (פמ""ג א""א ס""ק כ""ד)] 2) הפמ""ג (שם) מסתפק בדבר כיון שמביא לידי מעשה (מ""ב שם) "	סימן קנג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להביא ספרים מא""י לחו""ל?"	"מבואר מירושלמי סנהדרין (פ""ג) דאסור, אבל אם התנה או דעתו מתחילה היתה להוציאם מותר (צדו""מ פט""ז הע' ק""ח, ע""ש)"	סימן קנג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר ליתן ביהכ""נ במתנה 1) אם ישתמש בה לשאר תשמישים 2) אם ישתמש בה לביהכ""נ?"	"1) פליגי בה רב אחא ורבינא בגמ' מגילה (כ""ו ע""ב), וקיי""ל כדברי המיקל דמותר. אכן, כתב המג""א (ס""ק כ""ז) דזהו דוקא אם נתנוהו לעיר קרובה שקיבלו מהם שום הנאה [או מקוים שיקבלו מהם הנאה (ריטב""א, מ""ב ס""ק ס""ח) {וזהו דוקא הריטב""א לשיטתו דס""ל כהרמב""ן דצריך הנאה כדי שיסכימו הזט""ה להוציאה לחולין אבל אינו דרך חילול ממש ולפיכך מהני אפי' אם עדיין לא הגיע להם שום הנאה}] אז אמרינן דנתחלל הקדושה על הדבר שקיבלו [לפי הרמב""ן דוקא אם קיבלו דבר של קדושה חמורה דאז אמרינן דהזט""ה מסכימים לחללה, ולפי הר""ן סגי אם קיבלו שום דבר דס""ל דהוא חילול ממש ובעי זט""ה במא""ה {וביאר הר""י באק בדעת הר""ן דכיון שקיבלו הנאה ממנו הרי הן מחויבים לשלם להם גמול ועל זה נתחלל המתנה, ולפי""ז אפי' אם קיבלו מהם מטפחות וכדומה עדיין צריכים הזט""ה במא""ה} (ב""י, מחה""ש, מ""ב ס""ק ס""ו), ולפי""ז מותר להשתמש בהביהכ""נ אפי' להד' דברים (שעה""צ ס""ק ס""ב)], אבל עיר רחוקה שלא קיבלו מהם שום הנאה אסור (מ""ב ס""ק ס""ח) 2) מותר דוקא בעיר רחוקה דלא קיבלו מהם שום דבר, אבל בעיר קרובה בהכרח נתחלל על מה שקיבלו ואם הוא קדושה קלה צ""ל ע""י זט""ה במא""ה (מחה""ש) {וק""ק לשון השעה""צ (ס""ק ס""ד) דכתב אפי' לאנשי עיר אחרת, דהול""ל דוקא לאנשי עיר אחרת, וי""ל דקאי לפי הרמב""ן דס""ל דאינו נתחלל על ההנאה שקיבלו אלא כדי שיתרצו לחללה והכא שהוא עומד בקדושתה אין נפק""מ אם קיבלו שום הנאה או לא}"	סימן קנג סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר ליתן ס""ת במתנה לחבירו והוא יחזיר לו מעות במתנה?"	"הב""י כתב דאסור, אבל השיג עליו המג""א (ס""ק כ""ז) הרי אמרינן דאם הביהכ""נ ישאר בקדושתה מותר ליתנה במתנה וה""נ הס""ת ישאר בקדושתה ויהא מותר {ולכאורה י""ל ע""פ הריטב""א (שמובא במ""ב ס""ק ס""ח) דאפי' אם מקוים שיהיה להם הנאה סגי לתפוס קדושה על המעות וה""נ שהם עושים הערמה נתפס המעות בקדושת ס""ת, אמנם כבר כתבנו דזהו דוקא הריטב""א לשיטתו דס""ל כהרמב""ן דאין כאן חילול ממש וזהו דוקא בקדושת ביהכ""נ אבל בס""ת בודאי בעי חילול ממש וכיון דלא הגיע לו שום הנאה בודאי אינו נתפס בדמי המתנה}"	סימן קנג סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בעצים ואבנים מביהכ""נ של כרכים?"	"כתב המג""א (ס""ק כ""ו) דאסור ליתנם במתנה, והקשה הדגול מרבבה ממג""א לעיל (ס""ק י""ב) דהביא ממבי""ט דביהכ""נ שאין מתפללין בה מותר למוכרה, ותי' דהכא מיירי כשיכולים לבנותם עוד בביהכ""נ (שעה""צ ס""ק ס""א) {והא דאמרינן לעיל (מ""ב ס""ק מ""א) דלא אכפת להו לבני כרכים בעצים ואבנים היינו כשבנו ביהכ""נ חדשה משא""כ הכא אע""פ שיש כאן ביהכ""נ אחרת מ""מ לא בנו חדשה (הר""י באק), אכן עדיין קשה לפי המג""א דס""ל דלעולם צריך לבנות ביהכ""נ חדשה כדי שיהא מותר ליתנה במתנה (וכמ""ש רע""א), ה""נ למה הם מקפידין על העצים והאבנים}"	סימן קנג סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר ליתן במתנה ביהכ""נ של רבים ליחיד?"	"מתוס' מגילה (כ""ו ע""ב) משמע דאסור אפי' להרבנן כיון דליכא מעות לחלל עליהם הקדושה, אבל כתב הב""י דלא ראיתי לאחד מהפוסקים שחילק בכך, וביאר המג""א (ס""ק כ""ז) דכוונתו להתיר אפי' ליתנה ליחיד [ע""י רוב בני העיר או ע""י הממונים (ביה""ל ד""ה לא), ובאמת הוא מח' במג""א (ס""ק כ""ט)], וכמ""ש הרמ""א דמותר ליתן ס""ת ליחיד [ולפי העולת תמיד דוקא אם יתפלל בה מנין, ולפי המג""א אפי' אם יחיד יתפלל בה, וכעין זה פליגי בס""ת (מ""ב ס""ק ע""ד)]"	סימן קנג סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם בנו ביהכ""נ חדשה וסתרו הישנה, מה הדין בהאבנים של הישנה?"	"כתב המשאת בנימין (סי' ל""ג) דאם סתרו הישנה ע""פ הזט""ה במא""ה הוי כמו מתנה ונתחלל הקדושה על החדשה ומותרים להשתמש בה כמו שירצו [אבל אינם יכולים להפקיע הקדושה בכדי], והקשה עליו המג""א (ס""ק כ""ז) מיו""ד סי' רנ""ט דמבואר דמותר לשנות מנורה של ביהכ""נ לדבר רשות, ותי' דביהכ""נ שאני דעיקרה עשוי לומר בה דבר שבקדושה וא""א שתפקע בכדי מפני כבוד הקדושה [והא דכתב הרא""ש דיכול להפקיע הקדושה מביכה""נ היינו כשבנו אחרת, והא דהביא ראיה ממנורה י""ל דס""ל כהנמק""י דמיירי כשעשה מנורה אחרת, אבל אנן לא קיי""ל כהנמק""י בענין זה (מג""א שם, מחה""ש)]"	סימן קנג סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי המשאת בנימין דיכול להפקיע קדושה מביהכ""נ ישנה לחדשה, למה צריך הסברא דעביד להו נייח נפשיה במתנה לחלל הקדושה עליה, על כרחך מיירי כשבנו ביהכ""נ אחרת [דאל""ה פשוט דאסור ליתן ביהכ""נ במתנה לפי המג""א] ולימא שיחלל הקדושה ממנה על החדשה?"	"כן הקשה רע""א [וקושיא זו דוקא לפי המג""א, דלפי הט""ז סגי אם יש ביהכ""נ שכבר בנוי], ותי' דהא דכתב המג""א לעיל דצריך לבנות ביהכ""נ חדשה היינו דוקא לדעת הרמב""ן דס""ל דהוי כמו תשמישי מצוה והזט""ה יכולים להפקיע הקדושה בכדי שאומרים שאינם רוצים שיהיה קדוש עוד כתשמישי מצוה ועל כרחך מיירי כשבנו ביהכ""נ אחרת כדי שלא יהיה בכלל האיסור סתירת ביהכ""נ, ולפי""ז המח' במתנה מיירי כשבנו אחרת ונתנוה הזט""ה וצריך הסברא דהנאה כדי שיסכימו לומר דתמה זמן קדושתה והוי כלאחר זמן המצוה, אבל הר""ן ס""ל דלעולם בעי חילול המעות ולפי""ז ליכא קושיא מאיסור סתירת ביהכ""נ דהתם ליכא חילול כלל, והמח' במתנה מיירי כשלא בנו ביהכ""נ אחרת ואפ""ה מותר לפי הטעם דנתחלל על ההנאה, אבל אם בנו ביהכ""נ אחרת אה""נ יהיה מותר לכו""ע לפי הר""ן. וממילא הדין דמשאת בנימין מותר לכו""ע, דלפי הרמב""ן מותר לחלל הקדושה ע""י הזט""ה כיון שאין משתמשין בביהכ""נ זו, ולפי הר""ן מותר משום שבנו אחרת, ועי' בביה""ל לעיל (סעי' ז' ד""ה רשאים) דכתב דלפי הרמב""ן יתכן דיכול לחלל האבנים והעצים ע""י הזט""ה במא""ה אפי' אם לא בנו אחרת כיון שאין משתמשין בה, ומסיים וצ""ע בזה."	סימן קנג סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להחליף עצים ואבנים מביהכ""נ ישנה בעבור עצים ואבנים אחרים?"	"כן, והם יוצאים לחולין [ולפי המחבר דס""ל דאסור לקנות קדושה אחרת כיוצא בה (לעיל סעי' ד') צ""ל דהכא מיירי בדחזי ביה תיוהא (ביה""ל ד""ה וכן), והכה""ח (ס""ק ק""ח) תי' דמיירי כשהחליף ע""י הזט""ה במא""ה {ונראה דהביה""ל קאי לפי הרמב""ן דהגמ' אינו מיירי בזט""ה במא""ה, והכה""ח קאי לפי הר""ן (הר""י באק)}]"	סימן קנג סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר 1) למשכנן 2) להשכירן 3) להשאילן 4) למוכרה על תנאי שיכול לחזור, ע""מ להשתמש בה לחול?"	"1) לא דעדיין בקדושתן קיימי, אמנם אם הם בטחון בעלמא ולא ישתמשו בה כלל מותר (ביה""ל ד""ה למשכנן), וה""ה שמותר לשעבד הביהכ""נ למשכנתא (טאבו) (מהרש""ג או""ח סי' י""ז, צדו""מ פי""ד הע' ס""ה) 2) לא, דבקדשותן קיימי [ולא נתחלל על המעות שהרי אין גוף החפץ קנוי לו ולא מהני מה שירצו להעלות המעות לקדושה חמורה (מ""ב ס""ק ע""ב, שעה""צ ס""ק ס""ו)] [והקשה המהרש""ם (ח""א סי' י') למ""ד שכירות הוי מכר ליומא למה אסור להשכיר (צדו""מ פי""ד הע' ס""ו)] 3) שאילה לזמן אסור, אבל שאילה לחלוטין והלוה יחזיר אבנים אחרים מותר (ריטב""א, מ""ב ס""ק ע') 4) תוס' משמע דאסור, אבל הריטב""א מקיל (ביה""ל ד""ה או)"	סימן קנג סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם נעשה ע""י זט""ה במא""ה?"	"אפ""ה לא מהני, אכן כתב הפמ""ג (א""א ס""ק כ""ו) דזהו דוקא לפי הר""ן דס""ל דהגמ' מיירי בזט""ה במא""ה ואפ""ה מתנה מותר ושכירות אסור, אבל לפי הרמב""ן דס""ל דהגמ' מיירי בזט""ה שלא במא""ה יהא מותר אפי' בשכירות ע""י הזט""ה במא""ה, אכן השיג עליו השעה""צ (ס""ק ס""ה) דאפי' להרמב""ן נהי דע""י הזט""ה במא""ה יכולים להפקיע הקדושה בכדי היינו רק כשרוצים להפקיע הקדושה אבל אם אין דעתן להפקיע הקדושה בודאי לא פקע [ומסיים השעה""צ בצ""ע על תשובת הרא""ש דס""ל כהר""ן דכל הסוגיא מיירי דוקא בזט""ה במא""ה דס""ל דקדושה לא פקע בכדי וגם התיר שכירות, וכ""כ הערוה""ש (סעי' ל""ג) צע""ג על התשובת הרא""ש, וכתב דאין למידין מתשובה זו]"	סימן קנג סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להשאיל ספרים מביהכ""נ ליחיד ללמוד בהם בביתו?"	"הצדו""מ (פי""ד הע' ע') מסתפק בדבר דאפשר דלימוד ברבים יש יותר קדושה, ובודאי אסור להוציאים בלא רשות הגבאים"	סימן קנג סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי שיש לו זכות לבנות [בביהכ""נ] הוא וזרעו, האם מותר לו למכור זכותו לאחר?"	"לא [אלא אם התנו בפירוש שיכול למכור (לבוש, מ""ב ס""ק ע""ו), ובזה דוקא לאדם הגון (פמ""ג מש""ז ס""ק י""א, מ""ב ס""ק ע""ו)], אבל כתב הט""ז (ס""ק י""א) דזהו דוקא אם כיבדו בחנם אבל אם קנה הזכות בדמים מותר לו למכור הזכות לאחר ובלבד שיהיה אדם הגון כמוהו (מ""ב ס""ק ע""ו), והערוה""ש (סעי' ל""ד) ס""ל דאפי' אם קנה הזכות בדמים אינו יכול למכור הזכות לאחר אלא ברשות הציבור [דס""ל דזהו הציור דמרדכי בב""י]"	סימן קנג סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם הלכה זה דוקא לגבי הזכות לבנות בביהכ""נ?"	"לא, הלכה זה שייך בכל דבר מצוה (מ""ב ס""ק ע""ה)"	סימן קנג סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם בא על הציבור מצות פדיון שבוים או שאר מצוה, והם 1) גבו מעות לבנין ביהכ""נ 2) קנו האבנים והעצים להביהכ""נ 3) התחילו לבנות הביהכ""נ 4) גמרו לבנות הביהכ""נ?"	"1) אע""פ דלאחר שהגיע ליד גבאי אין זה הזמנה בעלמא וכמ""ש לעיל בסעי' ה' [ולפי הב""י הוי חמור מהזמנה, לפי המג""א יש בה משום אכחושי מצוה, ולפי הט""ז יש בה משום נדר (ע""ש)] מ""מ מותר לכל דבר מצוה, לפי הט""ז (ס""ק י""ב) משום דמותר ללוות המעות ואח""כ יחזירו מעות אחרים, ולפי המג""א (ס""ק ל') דס""ל דאסור ללוות [משום דס""ל דכוונתם דוקא במעות אלו יעשה המצוה, וכמ""ש לעיל בשם המחה""ש ע""ש] אוקמיה כאן ע""י הזט""ה במא""ה (מ""ב ס""ק ע""ז) 2) מדינא מותר למוכרם לכל דבר מצוה [לפי הט""ז בדרך הלואה, לפי המג""א ע""י הזט""ה במא""ה] מ""מ לא יעשו כן אלא לפדיון שבוים [דחששו החכמים אם נמכור העצים ואבנים שמא יתבטל הבנין (שעה""צ ס""ק ס""ז) {וצ""ב קצת מהו החילוק בין מעות לעצים ואבנים}] 3) לפי גרסת הרמב""ם בב""י והמג""א (ס""ק ל""ב) תו לא ימכרו אותו אפי' לפדיון שבוים [וכן פסק הערוה""ש (סעי' ל""ה) דלא גרע מדירתו של אדם], אבל המ""ב (ס""ק ע""ט, ביה""ל סי' קנ""ב ד""ה בונים) פסק כגירסת הרמב""ם בפנינו והשו""ע כאן והט""ז ביו""ד (סי' רנ""ב ס""ק ב') דאם לא גמרו הביהכ""נ מותר למוכרה לפדיון שבוים 4) לכו""ע אין מוכרים הביהכ""נ אפי' לפדיון שבוים [אפי' קודם שהתפללו בה (ערוה""ש סעי' ל""ה)] אלא יגבו מעות אחרים מהציבור [ומ""מ מדינא מותר למוכרה אפי' בלא זט""ה במא""ה כמו שאר קדושה חמורה (מג""א ס""ק ל""ג, מ""ב ס""ק פ'), ואפי' בדליכא ביהכ""נ אחרת התיר המג""א (ס""ק י""ז) למכור הביהכ""נ לקדושה חמורה [והא""ר מפקפק בזה], וביאר הביה""ל (ד""ה לא) דאינו מותר לכתחילה למוכרה לקדושה חמורה אלא לדבר נחוץ מאד כגון שחסר להם ס""ת לקרות בו בציבור או שחסר להם נביאים וכתובים ללמוד מהם], והא דאמרינן דלכתחילה אין למכור ביהכ""נ אפי' לפדיון שבוים לפי המג""א היינו אפי' בדאיכא ביהכ""נ אחרת ולפי הט""ז היינו דוקא בדליכא ביהכ""נ אחרת, וקיי""ל כהמג""א (שעה""צ לעיל ס""ק י""ח)."	סימן קנג סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ראובן שנדב קרקע בעבור ביהכ""נ ולא הניחו הגוים לבנות שם ביהכ""נ, 1) האם ראובן יכול לחזור בו 2) האם בני העיר יכולים לשנותה (אם ראובן מסכים/מוחה)?"	"1) לא, דהוי נדרי מצוה (מג""א ס""ק ל""ד, מ""ב ס""ק פ""א) דיש בה נמי עניים בעיר (ב""י) {וצ""ע דתיפוק ליה דבנין ביהכ""נ בעצם הוי מצוה אפי' בעיר של עשירים (הר""י באק)}, ומ""מ כתב הצדו""מ (פ""ד הע' י""ז) בשם החת""ס דאם דעתו מתחילה היה בדוקא לבנות ביהכ""נ ולא שישאר מקומו שממם יכול לחזור אפי' בלא התרה, ואפי' בציור דהב""י דידע מתחילה שיהיה ספק אם יכולים לבנותו אפ""ה מהני לעשות התרת חכם דאינו כבא ליד גבאי 2) בהסכמת ראובן יכולים לשנותה אפי' לדבר רשות אפי' בלא זט""ה במא""ה דאדעתיה דהכי נתנה לציבור, ויש להם רשות לשנותה דהזמנה לאו מילתא היא כמ""ש לעיל בסעי' ח' (מ""ב ס""ק פ""ב), אבל אם ראובן מוחה אם הוא מעיר אחרת אין לו כח למחות אלא אם התנה בתנאי כפול (מ""ב שם), אבל אם הוא מאותה עיר יכול למחות אפי' אם רוצים לשנותה לקדושה חמורה כתב המג""א (ס""ק ל""ו) דיש לו רשות למחות בהדיא [אולם דבר זה צ""ע מיו""ד סי' רנ""ט סעי' ב' דמבואר דהבעלים אינם יכולים למחות בהדיא כשציבור רוצים להעלות לקדושה חמורה, ומה שאוקמיה המג""א דהתם מיירי כשאינו מבני העיר כבר השיג עליו הפמ""ג (א""א ס""ק ל""ו) א""כ למה אינם יכולים לשנותה לקדושה קלה, וצ""ע (גר""א ס""ק מ""א, מ""ב ס""ק פ""ג), והערוה""ש (סעי' ל""ח) תי' דביו""ד מיירי בזט""ה במא""ה ומסתמא כשהקדישו על דעתם הקדישו ומש""ה אינו יכול למחות, וע""ע בשו""ת טטו""ד (מהדו""ג ח""ב סי' צ""ג) דחילק בין אם נתנה מרצונו להיכא ששידלוהו ליתן, והשבט הלוי (ח""ג סי' ק""ע אות ב') חילק בין אם מניעוהו נכרים לכשאינו דבר הנצרך לציבור, והא""ר (ס""ק כ""ז) חילק בין קרקע למעות (מ""ב דרשו)], אמנם אם יש חבר עיר או זט""ה במא""ה אינו יכול למחות [וקמ""ל דאע""פ שהוא נותן הקרקע אפ""ה אין כחו יותר משאר יחיד שאינו כלום כנגד הזט""ה במא""ה (שעה""צ ס""ק ע""ב)] {וצ""ב קצת למה צריך במא""ה בדוקא, אפי' זט""ה בלא מא""ה יהא סגי לעכב מחאתו (ר""י באק)}"	סימן קנג סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם אדם יכול לאסור חלקו בביהכ""נ או בספרים?"	"מעיקר הדין תלוי בב' דעות ביו""ד סי' רכ""ד אם יכול לאסור חלקו (ביה""ל ד""ה אינו), ואפי' למ""ד שיכול לאסור היינו רק מעיקר הדין אבל יש תקנה [הב""י משמע שהוא מהראב""ד, והגר""א (ס""ק מ""ב) כתב שהוא מרגמ""ה] שאינו יכול לאסור {בין על חבירו בין על כל הציבור (מ""ב ס""ק פ""ו), אבל מתשובת מהרש""ם (ח""ג סי' קפ""ב) משמע שיכול לאסור על כל הציבור, ואפשר דמקורו הוא מהגר""א, וצ""ע} דכיון דחיישינן לאין ברירה נמצא שכל הביהכ""נ יהיה אסורה, ואפי' אם אסרה לא מהני [דהפקר ב""ד הפקר (ערוה""ש סעי' מ')]. אכן, הביה""ל (ד""ה אין) מצדד דאם קנה מקומו בביהכ""נ יכול לאסור מקומו על אחרים."	סימן קנג סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לאסור חלקו במעות צדקה?	"כתב המג""א (ס""ק ל""ח) בשם היש""ש דכיון שכבר הניח המעות בקופה אקצייה מדעתיה והוי כאילו אינם שלו ואינו יכול לאסור, ומ""מ טוב לישאל על נדרו, והמג""א עצמו כתב דהמעות אינם שלו כלל."	סימן קנג סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לאדם לכתוב בספריו ""אסור בלי רשות""?"	"{פשוט דמותר לאדם לאסור ספרים פרטים שלו על אחרים ומה שכתב בשו""ע דאינו יכול לאסור ספרים היינו ספרים של הציבור, ואם הביה""ל רצה להתיר מי שיש לו מקום מיוחד בביהכ""נ שיכול לאסור מקומו על אחרים, כ""ש מי שיש לו ספרים פרטים יכול לאוסרם על אחרים}"	סימן קנג סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי שהשאיל ביתו לביהכ""נ, האם יכול לאסור ביתו על אחרים?"	"מעיקר הדין יכול לאסור חלקו על אחרים, אבל תיקן רגמ""ה דאינו יכול לאסור ביתו על יחיד אלא על כל הציבור דחיישינן לבזיון דיחיד וכדאשכחן במעשה בגיטין (נ""ו ע""א) בבר קמצא, ומ""מ בדיעבד מהני איסורו אפי' על היחיד [ואינו דומה למש""כ לעיל בסעי' ט""ו ביחיד שאסר מקומו בביהכ""נ על חבירו דאמרינן דלא מהני אפי' בדיעבד דהתם תקנו שלא יהני אפי' בדיעבד משא""כ הכא, וצ""ע קצת (ביה""ל ד""ה אינו) {ויש לבאר דהתם תקנו שלא יהני אפי' בדיעבד שלא חלקו בין יחיד לציבור ולא רצו שיחיד יכול לאסור ביהכ""נ על כל הציבור משא""כ הכא שהוא ביתו של יחיד ומהני לאסור על הציבור ממילא כשתקנו שאינו יכול לאסור על היחיד לא תקנו אלא שלא יאסור לכתחילה אבל בדיעבד מהני}]"	סימן קנג סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר לו לאסור אפי' על היחיד?	"כתב הרמ""א דמותר אם התנה מתחילה שיכול למחות אפי' ביחיד (ביה""ל ד""ה אבל) א""נ כשלא השאיל ביתו לציבור בפירוש אלא הניחם ליכנס לביתו [והוסיף הביה""ל (ד""ה מי) דאפי' אם השאיל להם ביתו בפירוש אבל לא בתורת ביהכ""נ אלא מקום להתפלל שם בעלמא ג""כ יכול למחות ביחיד]"	סימן קנג סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם השאיל ביתו להם לזמן?	"כתבו המג""א (ס""ק ל""ט) והפמ""ג (א""א ס""ק ל""ט) דאינו יכול לאסור תוך הזמן אפי' על הציבור, אבל השיג עליהם רע""א (על השו""ע ביו""ד סי' רכ""א סעי' ז') דאפי' קונם שלנו מפקיע מידי שיעבוד ויכול לאסור אפי' תוך הזמן (מ""ב ס""ק פ""ח, שעה""צ ס""ק ע""ג)"	סימן קנג סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אמרינן סתם הלואה ל' יום?	"הפמ""ג (א""א ס""ק ל""ט) הביא מא""ר דאמרינן הכי, אבל השיג עליו השעה""צ (ס""ק ע""ג) מחו""מ סי' ע""ג."	סימן קנג סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם יש ביהכ""נ אחרת בעיר?"	"כתב רע""א דאז יכול לאסור ביתו אפי' על יחיד [וכעין זה התיר השבות יעקב (ח""ג סי' נ""ד) לאסור על אשה מלהכנס לביהכ""נ כיון שאינה מצווה על תפילה בציבור (צדו""מ פי""א הע' ל""ו)], אכן השיג עליו הביה""ל (ד""ה לאסרה) דלפי הטעם דכיסופא וכמעשה בגיטין בקמצא אפי' אם יש ביהכ""נ בעיר עדיין יש לחוש לכיסופא."	סימן קנג סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי שהיה ביתו ביהכ""נ לימים רבים, האם יכולים הציבור לשנותו לבית אחר?"	"לא [ואפי' אם אינו ביהכ""נ גמורה אלא שהיו מתפללין שם ימים רבים (ביה""ל ד""ה מי)], דאמרינן בגיטין (ס' ע""ב) דאסור לשנות הבית שיש בו עירוב משום חשדא, וה""נ יש חשדא, ויש עוד טעם דמצי למימר דאינו רוצה לילך למרחוק [אע""פ שיש לו שכר פסיעות, ועי' בערוה""ש (סעי' מ""א) דהשיג על טעם זה], וממילא אפי' אם יש לציבור קצת טעם בדבר אסור לשנותו (מ""ב ס""ק צ'), ומ""מ בטענה גמורה בודאי יכולים לשנות (מ""ב ס""ק צ""ב), ואם רוצים לבנות ביהכ""נ קבוע מותרים ואין בזה משום דרכי שלום (מ""ב ס""ק צ""ג)"	סימן קנג סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רק מקצתן רוצים לעשות מנין חדש?	"מותר כיון שישאר מנין גם בבית הראשון (מג""א ס""ק מ""א, מ""ב ס""ק צ""א), אכן אם היו לומדים תורה בבית אחד ועכשיו רוצים ללמוד לב' חדשים בכל בית ובית אסורים לשנות (מ""ב שם) {ויש לפרש דהתם יהיה בטל מבית זה לגמרי לכמה חדשים, אבל יתכן דאם מקצתן רוצים ללמוד בבית אחר יהא מותר}"	סימן קנג סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר כיבודים ומצות?	"אפי' אלו שבאים מזמן לזמן אינם יכולים לשנותו (מג""א ס""ק מ""ב, מ""ב ס""ק צ""ב)"	סימן קנג סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקבורת מתים?	"כתב המג""א (ס""ק מ""א) דכל אחד רוצה לזכות בעשיית מצוה ואינם יכולים למחות [וכגון שרוצה להשתתף עמהם בקביעות (חת""ס יו""ד סי' שכ""ט, מ""ב דרשו), אכן ממג""א אינו משמע דהחילוק בין היכא דליכא חברא קדישא להיכא דאיכא חברא קדישא הוי אם רוצה להשתתף עמהם אלא אם הם ממונים להדיא לקבור כל המתים או לא (עם הר""י באק)] , אכן במדינתינו דאיכא חברא קדישא שמניחים עסקיהם בכל השנה כשמזדמן להם מצוה זו צריך ליתנה לחברה כמנהגם (מ""ב ס""ק צ""ב) [ואפי' כשנפטר ת""ח אין זכות לתלימידיו לעסוק בקבורתו יותר מהח""ק (א""ר ס""ק ל""ד, מ""ב דרשו)], ואפשר לפרש החילוק דאם החזיקו מעצמן אינם יכולים למחות ביד אחרים אבל אם היו מנוים ע""פ הציבור אז יכולים למחות, ולפי""ז ה""ה בשאר מצות דתלוי אם החזיקו מעצמן או היו מנוים ע""י הציבור (ר""י באק)."	סימן קנג סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שזכה במצוה ומת, האם בניו זוכין במצוה?	"אם האב מחל זכותו אין לבניו שום זכות אבל אם לא מחל ובנו ממלא מקום אביו הוא זוכה (שע""ת ס""ק כ""ז), ועי' להלן"	סימן קנג סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאחר כמה פעמים נחשב כאילו הוא זוכה בהמצוה?	"אפי' בפעם אחת (שע""ת ס""ק כ""ז)"	סימן קנג סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם אנשים יכולים ליכנס לביהכ""נ דרך העזרת נשים?"	"צריכים לתקן דרך לאנשים שלא יצטרכו ליכנס דרך העזרת נשים (שע""ת ס""ק כ""ז)"	סימן קנג סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כלים שהביאו לביהכ""נ לכבוד החג וכדומה, האם מותר להוציאם לחולין אחר החג?"	"כתב המהרי""ק דאפי' אם יש מנהג להוציאן לחולין אין לילך אחריו כיון דלא פירשו בהדיא דהוי רק בתורת שאילה, אכן כתב המג""א (ס""ק מ""ג) דעכשיו נתפשט המנהג שנשארים ברשות בעליהם והוי כאילו התנו עליהם מתחילה, ומ""מ הוסיף המ""ב (ס""ק צ""ה) דטוב יותר להתנות בהדיא בשעת הבאה דהוא רק בתורת שאילה בעלמא."	סימן קנג סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מת המקדיש?	"הציבור יכולים לתפשם שישארו בחזקת הקדש {ולכאורה לפי מש""כ המג""א עדיין הוא ברשות המקדיש וממילא הולך ליורשיו}"	סימן קנג סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם נמצא שטר אחר מיתה שכתוב שהקדיש כלים לביהכ""נ?"	"אע""פ שאין עליו עדים ולא מסרו לקהל הוי הקדש ולא חיישינן שמא נמלך [דדוקא בשובר אמרינן הכי דשמא ספרא איתרמי ליה ורצה להיות מזומן לפרעון (מג""א ס""ק מ""ד, מחה""ש), אכן הביה""ל (ד""ה יש) מציין לפתח""ת (חו""מ סי' ר""נ ס""ק י""א) דכתב דדוקא בכתב ידו אמרינן דהוי הקדש אבל בכתב ע""י איש אחר אמרינן שמא ספרא איתרמי ליה, ואפי' בכתב ידו היינו דוקא כשלא היה שכיב מרע]"	סימן קנג סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא חיישינן שמא כתבו שלא להשביע את עצמו?	"כן הקשה המג""א (ס""ק מ""ד), ותי' הש""ך (חו""מ סי' פ""א ס""ק מ""ה) דאמרינן הכי דוקא אם הוא מוכח מתוך השטר גופה משא""כ הכא דליכא הוכחה מתוך השטר, והערוה""ש (סעי' מ""ד) תי' דאמרינן הכי דוקא אם כתבו להדיוט ולא להקדש."	סימן קנג סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם הציבור יכולים להחזיק בס""ת שהיה בחזקת אבותיו של ראובן אלא שהיה להם רשות לקרות בו?"	"לא, דאמרינן לא היה דעתו להקדישו לחלוטין. וכתב המ""ב (ס""ק צ""ט) דלכתחילה ראוי להתנות בפירוש אבל בדיעבד יכול לסמוך על מנהג העולם וכמ""ש המג""א (ס""ק כ""ב) דכשנותנים ס""ת לביהכ""נ דעתם לישאר הבעלות עליה ויכול למוכרה כל זמן שירצה, והוי כאילו התנו הכי בפירוש."	סימן קנג סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי שנא מסעי' י""ח דאמרינן דהציבור זוכין בה?"	"1) תי' הט""ז (ס""ק ט""ו) דס""ת שאני שכן דרך להניחה בביהכ""נ רק לקרות בה, וכיון שהיה ידוע שהוא שלו אינם יכולים להוציאה מספק [וליכא ראיה ממה שיש עליה מטפחות של ציבור דכן המנהג תדיר להחליפם {ולכאורה צ""ב דאמרינן בסעי' ד' דאסור לכתחילה להחליף לקדושה כיוצא בה, וצ""ל דהתנו כך מתחילה בשעה שהקדישו המטפחות}]<br>2) המטה יהודה תי' דהכא מיירי כשיודעים בבירור שבתחילה לא נתנה לחלוטין רק דרך שאילה אבל בסתמא אמרינן דהקדישה לעולם וכדאמרינן בסעי' י""ח {ונראה דזהו נמי סברת המהרש""ל (שמובא בט""ז ס""ק ט""ו) דס""ל דבעל הס""ת אינו יכול לתפוס ספרו כיון שדרך המתנדבין להתנות בתחילה שאינה לחלוטין והוא לא התנה איהו דאפסיד אנפשיה (וכ""כ הערוה""ש סעי' מ""ג)}<br>(מ""ב ס""ק צ""ט)"	סימן קנג סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם עדים מעידין שהוא נתנה הס""ת לביהכ""נ לחלוטין?"	"אם הם מאותו עיר אינם נאמנים שנוגעים בעדות הם עד שיסלקו עצמן מס""ת זו, ודוקא אם יש להם ס""ת אחרת (ב""י, מג""א ס""ק מ""ה, מ""ב ס""ק ק'), ובזמן הזה מקבלים כל עדים (חו""מ סי' ל""ז סעי' כ""ב, מ""ב דרשו)"	סימן קנג סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ישוב שלא היה להם ס""ת והיו קוראים מס""ת של יחיד, ואח""כ קנאו עוד ספר תורה, מה יעשו?"	" כתב המג""א (ס""ק מ""ה) דהוי חזקה שאין עמה טענה [דלא היה להם ס""ת אחרת (שעה""צ ס""ק פ""ד)] ויכולים לקרות מס""ת שקנאו, ומ""מ צריכים לכבד גם הס""ת של יחיד ובכל שבת יקראו מס""ת אחרת (מ""ב ס""ק ק')"	סימן קנג סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי שנא מבית שעשאו ביהכ""נ דאמרינן שהוא מוחזק במצוה זו?"	"{נראה דהוי חזקה שיש עמה טענה שכל אחד היה יכול לנדב ביתו לביהכ""נ ובא זה והחזיק במצוה משא""כ נד""ד לא היה להם ס""ת אחרת אבל אם היה להם ס""ת אחרת אה""נ יהיה חזקה שיש עמה טענה והיחיד החזיק במצוה זו וכמ""ש השעה""צ (ס""ק פ""ד)}"	סימן קנג סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מתירין חרמי ציבור בשבת?	כתב הבדק הבית כן דזהו הזמן היחידאה שכולם מקובצים יחד והוי כנדרי אשתו דמתירין לבעל להפר בשבת	סימן קנג סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דבר שהשתמש בה הדיוט, האם מותר להשתמש בה 1) לתשמיש קדושה 2) לתשמיש מצוה?	"1) לא, אבל אם נשתנה מותר (ערוה""ש סעי' מ""ה, מ""ב לעיל סי' קמ""ז ס""ק י""ג) 2) כן (מ""ב ס""ק ק""ג, ועי' לעיל סי' קמ""ז סעי' א')"	סימן קנג סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה תנן בכלים (פכ""ח מ""ה) דכיפה יכול לעשותה כיסוי לספר?"	"מכאן הוכיח המור וקציעה שאפי' בגדי נשים מותרים לתשמישי קדושה (שע""ת ס""ק ל'), אכן דחה תשובת הב""ח (סי' י""ז) דהמשנה מיירי בדיעבד ולא לכתחילה, והספר מאורי אור דחה דשאני כיפה שהיא מלבוש הראש ואינו בזיון כ""כ כמו מלבוש הגוף (מאיר עוז)"	סימן קנג סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם השתמשו בה לע""ז?"	"הוי מאיסי אפי' לתשמישי מצוה [והעטרת זקנים מקיל] וכ""ש שאסורים לתשמישי קדושה (רע""א, מ""ב ס""ק ק""ב - ק""ג), אלא צריך למוכרם ואז מותר להשתמש בדמיהם (חיי""א, מ""ב ס""ק ק""ב) {וצ""ע למה אינה תופסת דמיה}"	סימן קנג סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות תשמישי קדושה או מצוה מאתנן זונה ומחיר כלב?	"אסור מדרבנן, ומש""ה אזלינן לקולא בכל דבר שיש בה מח' הפוסקים (מג""א ס""ק מ""ו, מ""ב ס""ק ק""ד), ואסור אפי' לכלי ביהכ""נ דכל כלי ביהכ""נ דינם כביהכ""נ (מ""ב ס""ק ק""ז, שעה""צ ס""ק צ')"	סימן קנג סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להשתמש באתנן זונה 1) לס""ת 2) קלף לס""ת 3) שמן לביהכ""נ 4) לטלית וציצית?"	"1) כן דומיא דקדשי גבוה דאתנן אינה חלה עליו (פמ""ג א""א ס""ק מ""ו, שעה""צ ס""ק צ""א) 2) לא (מ""ב ס""ק ק""ח), אבל עור שנשתנה לקלף מותר (פמ""ג שם) 3) לא (פמ""ג שם, מ""ב ס""ק ק""ח) 4) לא (פמ""ג שם, מ""ב שם) {וצ""ב מנליה}"	סימן קנג סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך ליתן לה האתנן קודם ביאה?	"כן, ודוקא אם אמר לה ""יהי אצלך עד שאבוא אליך"" דאל""ה הרי קנתה אותה קודם הביאה (מג""א ס""ק מ""ו, מחה""ש, מ""ב ס""ק ק""ה)"	סימן קנג סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היא נתנה לו האתנן?	"אינו אתנן זונה (גמ' תמורה, מג""א ס""ק מ""ו, מ""ב ס""ק ק""ה)"	סימן קנג סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתן אתנן לזכר אחר למשכב זכר?	"הוי אתנן זונה (גמ' תמורה, מג""א ס""ק מ""ו, מ""ב ס""ק ק""ה)"	סימן קנג סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נשתנה האתנן או הולדות של האתנן?	"מותרים (גמ' תמורה, מג""א ס""ק מ""ו, מ""ב ס""ק ק""ט)"	סימן קנג סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתן לה אתנן כדי שתהא נבעלת לפלוני?	"הוי אתנן (גמ' תמורה, מג""א ס""ק מ""ו)"	סימן קנג סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם פסק עמה טלה אחד ונתן לה הרבה?	"כולם נחשבים כאתנן (גמ' תמורה, מג""א ס""ק מ""ו, מ""ב ס""ק ק""ה)"	סימן קנג סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם נתן לה אתנן ואמר ""אימת שתרצי קני אותו מעכשיו"" ועמדה והקדישה?"	"הוי ספק בגמ', ובנד""ד בהקדש לביהכ""נ אזלינן לקולא (מג""א ס""ק מ""ו)"	סימן קנג סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בדיעבד אם הקדישה אתנן זונה לביהכ""נ?"	"הביה""ל (ד""ה אסור) מסתפק אם האיסור דרבנן מפקיע קדושת נדרה ואפשר דצריך גניזה, ומסיים וצ""ע {ולכאורה צ""ב דהוי רק הזמנה בעלמא וא""כ יכול לפדותה, וי""ל דמיירי בתשמישי קדושה כגון ס""ת וא""א לפדותה}"	סימן קנג סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שני שותפים שחלקו ואחד נטל י' טלאים והשני נטל כלב וט' טלאים, מה הדין?	"פסק הרמב""ם דאם אחד מהעשרה טלאים שוה כדמי הכלב או יותר יכול להוציאו כנגד הכלב והשאר מותר, והקשה עליו המג""א (ס""ק מ""ז) הרי מבואר בגמ' דזהו דוקא למ""ד יש ברירה אבל למאי דקיי""ל אין ברירה אינו יכול לעשות הכי, ותי' החת""ס דהגמ' מיירי כשכל הטלאים שוין ולפיכך תלוי בברירה אבל הרמב""ם מיירי כשרק אחד מהם שוה כדמי הכלב והשאר פחותים וא""כ הדמים מודיעין שזה הוא כנגד הכלב. וכל זה לגבי מחיר כלב למזבח, אבל בנדבה לביהכ""נ שהוא איסור דרבנן אמרינן יש ברירה (מג""א שם)."	סימן קנג סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם מכר כלב, האם יכול ליקח בהמעות דבר קדושה?	"כן, דומיא דאתנן זונה דאם נתן לה מעות יכולה ליקח בהמעות דבר קדושה (מ""ב ס""ק ק""י)"	סימן קנג סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שקיבל חפץ בשכר לקבור כלב מת?	"הספר מאיר עוז דן אם בע""ח מתים נקראים בעלי חיים, והביא מבית אוצר (כלל ז') דאע""פ שיש מח' בזוהר (פרשת בשלח) אם אדם מת נקרא אדם לכו""ע בע""ח שמת נקרא בע""ח כדאשכחן ביומא (נ' ע""א) דנקרא פר אפי' לאחר שחיטה, ומ""מ מסיים המאיר עוז דפשוט דמותר דהבעל כלב מת אינו מקבל החפץ בתמורת כלבו."	סימן קנג סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באתנן זונה, איזה ביאת איסור עושה אותה זונה?	"כתב המג""א (ס""ק מ""ח) דתלוי באיסורי כהונה ולפי תוס' דוקא איסורי כריתות [חוץ מאשתו נדה (שעה""צ ס""ק צ""ג), ולגבי פנויה נדה התפארת ישראל מחמיר, והמנ""ח (מצוה תקע""א) והפמ""ג (א""א ס""ק מ""ח) והערוה""ש העתיד (איסורי מזבח סי' נ""ו סעי' ח') מקילין, והליקוטי הלכות (תמורה כ""ט) נשאר בצ""ע (מ""ב דרשו)] ולפי הרמב""ם אפי' חייבי לאוין (מ""ב ס""ק קי""א)"	סימן קנג סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באשה זונה המותרת לו?	"הרמב""ם סבר דאינה אתנן זונה, אבל תוס' סברי דהוי אתנן זונה אם אמר לה בהדיא ""הילך זה באתננך"" (מג""א ס""ק מ""ח, ביה""ל ד""ה אלא), וכיון דבנד""ד הוא איסור דרבנן אזלינן לקולא כהרמב""ם (ביה""ל שם)"	סימן קנג סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפנויה המופקרת 1) לישראלים 2) לגוים?	"1) תוס' סברי דהוי אתנן, אבל הרמ""א פסק כרבינו ירוחם דס""ל דאינה אתנן וכדמשמע מגמ' יבמות (ס""א ע""ב) דאתנן זונה תלוי באיסור לכהן (מג""א ס""ק מ""ח) 2) לפי תוס' בודאי אסור דס""ל דכל זמן שיש עליה שם זונה אסור, ואפי' להרמב""ם בעיר שרובן גוים אזלינן בתר רוב ותלינן דהאתנן בא מהם ולא מישראל (ביה""ל ד""ה אבל), ואע""פ דלא ידעינן שהוא מאתנן שניתן לה אפ""ה תלינן דכל חפציהם הוא מאתנן זונה (ביה""ל ד""ה שמקדישות)"	סימן קנג סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בזונה נכרית?	"הוי אתנן, ולא הוזכר ברמ""א דלא שכיח שתתן מתנה לביהכ""נ (מג""א ס""ק מ""ח, מ""ב ס""ק קי""א), ויש סוברים דכל נכרית הוי אתנן אפי' לא זינתה מעיקרא (ערוה""ש סעי' מ""ה)"	סימן קנג סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין באדם שהיה רגיל ליקח מצות גלילה במעות והעני ונתנו הכיבוד לאדם אחר ואח""כ העשיר?"	"אם בשעה שהעני היה יכול ליקח הכיבוד ולא לקחה הרי איבד זכותו אבל אם לא היה בידו ליקחה לא איבד זכותו [ויכול ליקח המצוה אפי' באמצע זמן השכירות של השני דומיא דכהן גדול שאירע לו אונס אלא שצריך לשלם לו כפי ערך הזמן (ביה""ל ד""ה חוזר)]"	סימן קנג סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נאנס לכמה שנים?	"אז אבד זכותו (קרן אורה נזיר מ""ז ע""א, מ""ב דרשו)"	סימן קנג סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד עושה חזקה במצוה?	"כגון שחזיק ברשות הקהל [ובזה מהני אפי' פעם אחת (שע""ת ס""ק כ""ז)], ולפי הרדב""ז אפי' בלא רשות הקהל אם החזיק בה זמן רב ושתקו ולא מיחו (מ""ב ס""ק קי""ב)"	סימן קנג סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אחר רוצה ליתן יותר מעות כדי שיזכה בהמצוה?	"הפתח""ת (חו""מ סי' קמ""ט) הביא מספר חסידים דהרשות בידו [אלא אם זיכהו בפירוש גם בענין זה] וזהו דוקא אם מוסיף סכום הגון, אבל הרדב""ז משמע דאחר אינו יכול ליקח המצוה ממנו אפי' ביותר מעות, וצ""ע למעשה (ביה""ל ד""ה שהוא)"	סימן קנג סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הראשון עם הארץ והשני ת""ח?"	"אין נקפ""מ, ואפ""ה חוזר לראשון אלא אם יש להם טענה גמורה (מג""א ס""ק מ""ט, מ""ב ס""ק קט""ו)"	סימן קנג סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפרנס שעבר מחמת אונס ורוצה לחזור?	"כתבו תוס' ביומא (י""ג ע""א) דלהכי פסק הגמ' כר' יוסי ללמד שהפרנס הראשון חוזר, והקשה המהרש""א עליהם לפי""ז לא צריך לפסוק בדוקא כר' יוסי דאפי' לר""מ הראשון חוזר ולא פליגי אלא לגבי השני, ותי' המג""א (ס""ק מ""ט) דקמ""ל דהלכה כר' יוסי דלא יהא לשני שום כבוד מפרנסות משום איבה דראשון, והקשה עליו המחה""ש א""כ למה הביאו תוס' ראיה ממעשה בברכות (כ""ח ע""א) בר""ג וראב''ע.דמבואר שם בסוף דר""ג דרש ג' שבתות וראב""ע שבת אחת, ותי' השעה""צ (ס""ק צ""ט - ק') דלא היה לראב""ע שום חלק בנשיאות וזהו מחמת איבה דר""ג ומ""מ נהגו בו קצת כבוד שידרוש מפעם לפעם משום מעלין בקודש ולא מורידין [ואע""פ דכהן גדול לא היה עובד כלל אפ""ה זה לא מקרי הורדה דאדרבה ניכר מעלתו במה שאינו רשאי לעבוד בד' בגדים]"	סימן קנג סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם העבירו הפרנס הראשון מחמת עבירה בשוגג?	"כתב המג""א (ס""ק מ""ט) דאינו חוזר לעבודתו כדאשכחן ברוצח שאינו חוזר, אבל הא""ר מסתפק בדבר דאולי רוצח דוקא אינו חוזר (מ""ב ס""ק קט""ו)"	סימן קנג סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא ירושה במצות?	"הב""י הביא ממרדכי דליכא דין ירושה במצות אלא הולך בתר מי שנותן יותר מעות [אלא אם יש מנהג המקום שהוא וזרעו זוכין בה] אבל אם מת באמצע זמן הקצוב יורשין נכנסין במקומו, אבל הברכ""י הביא מכנה""ג (ומובא נמי בשע""ת ס""ק כ""ז) שהבן קם תחת אביו במצות (ביה""ל ד""ה חוזר), והערוה""ש (סעי' מ""ו) כתב דנוהגין דהבן זוכה בהמצוה [ואינו דומה להתמנות]"	סימן קנג סעיף כב		
